האתגר העיקרי של שרשרת אספקה בארגון הוא לספק מוצרים    בזמן הנכון,  באיכות הנכונה ובכמות הנכונה   כל זאת תוך שמירה על גמישות תפעולית.

קיימות שיטות שונות לניתוח שרשרת האספקה, כשהמובילה בהן היא מודל  SCOR, מודל ניתוח ומדידה של שרשרת אספקה, פרי יוזמתו של ארגון ה-Supply Chain Council העולמי, הממשיך להתפתח ולהתעדכן הודות למשוב המתקבל מכ-800 חברות הפעילות בתחום.

מודל SCOR (SUPPLY CHAIN OPERATIONAL REFERENCE ) מגדיר חמישה תהליכי מפתח :

1. תכנון
2. ייצור
3. מיקור
4. הפצה
5. החזרות.

למודל SCOR שתי מטרות עיקריות:

1. מדידה של ביצועי שרשרת האספקה והשוואה מובנית בין הביצועים במצב הקיים לאסטרטגיה העסקית. עצם הגדרה של מדדים בסטנדרט בינלאומי מאפשר השוואה (Benchmark) לחברות דומות אשר עושות שימוש באותו סטנדרט .
2. אבחון שרשרת האספקה וגיבוש פתרונות לשיפור על מנת להגיע מהמצב הקיים לרצוי, כל זאת בעזרת מתודולוגיית ניתוח מובנית.

כיום מודל SCOR הינו באחריות ובתחזוקה של ה-Supply chain council, קונסורציום של כ-800 חברות בעולם מכל התחומים  המודל מתעדכן ומשתפר בכל שנה הודות למשוב המתקבל מחברות הקונסורציום. המודל הפך לסטנדרט ומוגדר כ-Best practice בכל הקשור לניתוח ומדידה של שרשרת אספקה בעולם.

שרשרת אספקה נבדלות ביניהן בכך שמאפייני השרשרת (מבנה עלויות, מאפייני ביקוש ובגרות המוצר, דרישות הלקוחות וכד') שונים בכל שרשרת. לכל שרשרת יתכנו יעדים שונים ופתרונות אחרים ניתן לבחון את תפקודן במספר דרכים

ניתוח הזרימה הפיסית של החומר:

ניתוח זרימת החומר הפיסי לאורך כל האתרים – יש למפות את הזרימה הגיאוגרפית של החומר בכל שרשרת, ולחשב מדדי ביצוע שונים לכל "מקטע" משמעותי. לדוגמא, אם אנו מפיצים תוצרת גמורה מהמפעל בישראל למחסן הפצה באירופה, יש לחשב את עלויות ההפצה, עלויות האחסון, רמות המלאי, זמן האספקה וכד'.

ניתוח זרימת התהליך והמידע בארגון:

מיפוי מצב קיים : מיפוי תהליכי העבודה מתחיל ברמת-על, ומטרתו איתור הזדמנויות משמעותיות.

המיפוי הינו עבור תהליכי ה-Source, Make, Deliver, Return, ו-Plan.

ניתוח פרודוקטיביות של התהליך :

חישוב מדדי ביצוע כגון זמן תהליך וזמן תקורה. מדדי הביצוע שיחושבו צריכים להתאים למדדי המפתח להצלחה שהוגדרו לכלל השרשרת.

זיהוי הזדמנויות לשיפור :

יש להגדיר תרשים תהליך מוצע, תוך זיהוי הזדמנויות לשיפור וציון פרויקטים פרטניים להשגת השיפור.

לסיכום , למתודולוגיית ה-SCOR מספר תועלות בולטות, אשר מייחדות אותה ביחס לשיטות אחרות בתחום:

1. הגדרה של שרשראות האספקה בארגון – "יישור קו" בארגון לגבי אילו שרשראות אספקה קיימות בארגון, מי הלקוח הסופי של כל שרשרת ומה נקודת המפתח להצלחה של כל שרשרת. הגדרה זו תהווה את הבסיס לכל יוזמת שינוי בתחום. לעיתים להגדרה זו השלכות משמעותיות, מכיוון שהן ישפיעו על המבנה הארגוני וחלוקת האחריות בארגון, יגדירו את המודד והנמדד, יציפו אזורים ללא אחריות ניהולית ברורה וכד'.
2. שיטת מדידה מובנית תוך שימוש ב-Benchmark – אין כיום ויכוח על חשיבות המדידה. אך בחירת המדדים הנכונים יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת ההחלטות הנכונות והלא נכונות. ה-SCOR מגדיר את אותם מדדים באופן מדויק וענייני. בעזרת הגדרה אחידה ואוניברסלית, מבצעות חברות, Benchmark לגבי ביצועיהן, בהתאם לתעשיה בהם הן פועלות.
3. מאסטרטגיה לטקטיקה – SCOR עוסק בשרשרת האספקה, מלמעלה למטה (Top-down), תוך התייחסות וקישוריות בין הרמה האסטרטגית של הארגון לבין הרמה הטקטית (מה עושים מחר בבוקר, מה עושים בשנה הקרובה). לדוגמא: נוצר קשר ברור בין ההחלטה להקטין את עלויות שרשרת האספקה לבין פרויקט שמאפשר אספקה ישירה ללקוח (ללא מעבר במרכז הפצה).
4. ישימות – ה-SCOR ישים בכל תעשיה, כמעט בכל גודל ובכל רמת מורכבות. ה-SCOR ישים בתעשיות mass-production, בתעשיות high-mix, ואף בארגונים שאינם יצרניים (ארגוני סחר ולוגיסטיקה). בין ארגונים שמיישמים SCOR ניתן לציין את HP, 3M, בואינג, קוקה קולה, DHL ועוד.