עוסק פטור – פשוט, קטן וגמיש

• מתאים לעסקים עם מחזור שנתי של עד 107,692 ₪ (נכון ל־2025)
• לא גובה מע"מ מלקוחות ולכן המחיר הסופי שלך נמוך יותר.
• לא מקזז מע"מ על ההוצאות שלך.
• מדווח למע"מ פעם בשנה בלבד  בירוקרטיה פשוטה יותר.

מתאים ל פרילנסרים בתחילת הדרך ,מטפלים, מורים פרטיים, מעצבים  עסקים  קטנים עם לקוחות פרטיים.

חשוב לדעת: גם אם ההכנסות שלך נמוכות, יש מקצועות שחייבים להיות עוסק מורשה לפי החוק, כמו: רופאים, מנתחים, רופאי שיניים   פסיכולוגים, מטפלים קליניים עורכי דין,רואי חשבון ויועצי מס   יועצים עסקיים ופיננסיים מהנדסים, אדריכלים וכו'

עוסק זעיר הוא מעמד חדש יחסית (רפורמה משנת 2024-2025)

מיועד להתייעלות מול מס הכנסה, ולא מול מע"מ:

מי שעומד בתנאים — גם עוסק פטור וגם עוסק מורשה יכולים לבקש תמחור כ"עסק זעיר" מבחינת מס הכנסה.

• זכאים לניכוי אוטומטי של 30% מהמחזור כהוצאה, ללא צורך בהצגת הוצאות בפועל.
• דיווח שנתי מקוצר בלבד, ללא הצורך במקדמות מס ברוב המקרים.

עוסק מורשה

מיועד לעסקים עם הכנסות מעל התקרה או למקצועות שחייבים ברישום כזה.

גובה מע"מ מהלקוחות ומעביר לרשות המיסים.

יכול לקזז מע"מ על הוצאות עסקיות – יתרון גדול לעסקים עם הוצאות גבוהות.

נדרשים דיווחים חודשיים או דו-חודשיים למע"מ.

מתאים ל: עסקים עם צפי הכנסות גבוה נותני שירות לעסקים (B2B)  מי שרוצה לשדר מקצועיות ותדמית עסקית רצינית

הפוסט עוסק פטור זעיר ומורשה  הבדלים שחשוב להכיר הופיע לראשונה ב-ניו פריזמה.

תזרים מזומנים נעים וחשוב להכיר

ניהול נכון של תזרים המזומנים יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון של עסק, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים.

תזרים מזומנים הוא בעצם "יומן" של כסף נכנס ויוצא מהעסק, והוא מושפע ישירות מהפערים בין מועד ההוצאות לבין מועד ההכנסות.

המשמעות לניהול העסק

1. מעקב לפי תאריכים – חשוב לנהל טבלה/מערכת שמפרטת מתי בדיוק יוצאת כל הוצאה ומתי נכנסת כל הכנסה.
2. פערי עיתוי – גם אם העסק רווחי על הנייר, פער גדול בין מועדי תשלום ללקוחות למועדי הוצאה עלול ליצור מחסור במזומן.
3. תכנון קדימה – ניהול תזרים מאפשר לך לזהות מראש חודשים "לחוצים" שבהם יוצאות הוצאות גדולות אך הכנסות טרם נכנסו, ולהיערך (אשראי, מימון גישור וכו׳).

מדוע חשוב לנהל תזרים מזומנים?

1. הבטחת יציבות פיננסית: ניהול תזרים מזומנים מאפשר לבעל העסק לדעת כמה כסף יש בקופה בכל רגע נתון.
2. יכולת להתמודד עם תקופות קשות: גם לעסקים מצליחים יש תקופות שבהן הכנסות נמוכות מהרגיל.
3. מניעת משברים תזרימיים: עסק שלא מנהל תזרים מזומנים עשוי למצוא את עצמו במצב שבו אין לו מספיק כסף לשלם ספקים, עובדים או הלוואות.
4. שיפור יחסים עם ספקים ולקוחות: עסק שמנהל תזרים מזומנים בצורה נכונה יכול לשלם לספקים בזמן, לשמור על אמון ויחסים טובים איתם.

מועד הוצאות

• ברוב העסקים, התשלומים לספקים, שכירות, משכורות והוצאות שוטפות יוצאים בתאריכים קבועים מראש (לדוגמה: שכירות ב־1 לחודש, משכורות ב־10, ספקים לפי שוטף +30).
• המשמעות היא שהכסף יוצא מהחשבון לפני או בלי קשר ישיר למועד שבו מתקבל כסף מהלקוחות.

מועד הכנסות

• הכנסות תלויות בלקוחות – חלקם משלמים מייד (מזומן/אשראי בתשלום אחד), וחלקם בתשלומים דחויים (שוטף +30/60).
• אם הלקוח שילם באשראי 3 תשלומים → ההכנסה בפועל תיכנס לחשבון בפריסה של כמה חודשים, למרות שהעסקה בוצעה במועד אחד.

עסקאות ותשלומים

• עסקה לא שווה  כסף מיידי – עסקה היא ההתחייבות, אבל המזומן ייכנס רק במועד החיוב בפועל.
• לדוגמה: עסקה של 12,000 ₪ בתשלומים ל־12 חודשים → בתזרים המזומנים תירשם כהכנסה של 1,000 ₪ כל חודש, ולא כתשלום א, מצד שני, אם שילמת לספק מראש את כל ה־12,000 ₪ – נוצר "פער תזרימי" (הוצאה מיידית מול הכנסה מתמשכת).

הפוסט תזרים מזומנים נעים וחשוב להכיר הופיע לראשונה ב-ניו פריזמה.

שלב ההכנה – הגדרת יעדים מדידים

• יעד הכנסות: לדוגמה, 50,000 ₪ בחודש.
• ערך ממוצע ללקוח: נגיד שכל לקוח משלם בממוצע 2,000 ₪.
• כמות מכירות נדרשת: 50,000 ÷ 2,000 = 25 מכירות.

כעת, אנחנו יודעים שהקמפיין חייב לייצר לפחות 25 לקוחות בחודש.

שלב יצירת הלידים – תכנון תקציב הפרסום

נניח שאנחנו מפרסמים בפייסבוק ובאינסטגרם:

• תקציב חודשי: 7,500 ₪
• עלות ממוצעת לליד (CPL): 50 ₪
• כמות לידים צפויה: 7,500:50   150= לידים

שלב הסינון – יחס המרה מליד לפגישה

מתוך 150 הלידים, לא כולם יהיו רלוונטיים.
נניח ששיעור ההמרה מליד לפגישה עומד על 30%:
150 × 30% = 45 פגישות.

שלב הפגישה – הפיכת עניין להזדמנות

עכשיו אנחנו ב־45 פגישות בחודש.

נניח ששיעור ההמרה מפגישה למכירה הוא 55%:
45 × 55% = 25 מכירות.

שלב המכירה – חישוב ההכנסות

אם כל לקוח משלם 2,000 ₪, נקבל:
25 × 2,000 ₪ = 50,000 ₪ הכנסות.

עכשיו נחשב את הרווח:

• הכנסות: 50,000 ₪
• עלות קמפיין: 7,500 ₪
• הוצאות כלליות (שכירות, עובדים וכו’): 20,000 ₪
  רווח נקי ≈ 22,500 ₪

הפוסט תכנון קמפיין שיווקי– מליד ועד מכירה הופיע לראשונה ב-ניו פריזמה.

בניהול עסק, קביעת המחירים היא אחד השלבים החשובים ביותר.
כדי לבנות אסטרטגיית תמחור נכונה, צריך להבין את שלושת השלבים: תמחיר, המחְרָה ומחירון.
הם קשורים זה לזה, אבל לכל אחד מהם יש תפקיד שונה.

 תמחיר – הבסיס הכלכלי

תמחיר הוא החישוב המדויק של עלות המוצר או השירות שלך.
בשלב הזה מחשבים את כל ההוצאות הקשורות לייצור, רכישה או מתן השירות:

• עלות חומרים או ציוד
• זמן עבודה ושכר עובדים
• הוצאות קבועות כמו שכירות, חשמל וביטוחים
• הוצאות משתנות כמו פרסום, משלוחים וכדומה

המטרה היא לדעת כמה עולה לך לספק את המוצר או השירות – זה הבסיס שעליו נבנים כל שאר השלבים.

דוגמה: טיפול פנים בקליניקה עולה לך 120 ₪ (חומרים, זמן, שכירות). זה התמחיר.

המחְרָה – קביעת המחיר ללקוח

המחְרָה היא שלב אסטרטגי שבו מחליטים כמה הלקוח ישלם בפועל.
כאן לא מסתכלים רק על העלויות, אלא גם על:

• כמה רווח אתה רוצה להשיג
• מה המחירים אצל המתחרים
• הערך שהמוצר או השירות נותנים ללקוח
• מיצוב ותדמית העסק

זהו שלב חשוב שבו אתה מחליט איפה העסק שלך ממוקם בשוק:
האם אתה זול ואטרקטיבי, או פרימיום עם מחירים גבוהים יותר.

דוגמה: התמחיר לטיפול הוא 120 ₪, אבל החלטת שאתה רוצה רווח של 80 ₪ → המחיר ללקוח הוא 200 ₪.

מחירון – המסמך ללקוח

אחרי שחישבת תמחיר וקבעת את ההמחְרָה, יוצרים מחירון – מסמך חיצוני שנועד להציג ללקוחות את המחירים.
המחירון צריך להיות:

• ברור וקריא
• מסודר לפי מוצרים או שירותים
• מותאם לקהל היעד שלך
• משדר מקצועיות ותואם את המיתוג שלך

המחירון לא כולל פירוט עלויות או רווחיות – הוא נועד אך ורק להציג ללקוח את המחיר הסופי.

דוגמה: במחירון יופיע: "טיפול פנים מלא – 200 ₪", בלי לחשוף את העלויות הפנימיות.

הפוסט תמחיר, המחְרָה ומחירון  מה ההבדל? הופיע לראשונה ב-ניו פריזמה.

שניים מהמדדים החשובים ביותר הם רווח גולמי ורווח תפעולי.

הבנת ההבדלים ביניהם קריטית לניהול העסק ולניתוח הביצועים הפיננסיים.

רווח גולמי הוא הסכום הנותר לאחר ניכוי עלות המוצרים הנמכרים מההכנסות.

הוא משקף את ההכנסות שנשארות לאחר כיסוי העלויות הישירות של הייצור או הרכישה של המוצרים

נוסחה: רווח גולמי=הכנסות−עלות המוצרים הנמכרים,הוצאות ישירות לייצור הרווח

הרווח הגולמי מספק מבט כללי על היעילות של העסק בייצור ורכישת המוצרים הנמכרים. מדד זה אינו כולל עלויות אחרות כמו הוצאות תפעול, הוצאות מכירה ושיווק, והוצאות מנהליות כלליות.

רווח תפעולי

רווח תפעולי הוא הרווח הנותר לאחר ניכוי כל ההוצאות התפעוליות מההכנסות. הוצאות תפעוליות כוללות עלויות תפעול שוטפות כגון שכר עבודה לא ישיר לייצור הרווח, הוצאות שיווק, הוצאות מנהליות, שכירות ועוד.

נוסחה: רווח תפעולי=רווח גולמי−הוצאות תפעוליות

הרווח התפעולי משקף את היכולת של העסק לייצר רווחים מפעילותו המרכזית לאחר כיסוי כל ההוצאות התפעוליות, אך לפני ניכוי מיסים והוצאות מימון.

הבדלים מרכזיים

1. היקף הכיסוי:
   • רווח גולמי: מתייחס רק לעלויות הישירות הקשורות לייצור המוצרים הנמכרים.
   • רווח תפעולי: כולל את כל ההוצאות התפעוליות הנוספות מעבר לעלות המוצרים הנמכרים.
2. מטרה:
   • רווח גולמי: מדד לבחינת היעילות והכדאיות של הייצור או רכישת המוצרים.
   • רווח תפעולי: מדד לבחינת הביצועים התפעוליים הכוללים של העסק.
3. תפקוד בניתוח פיננסי:
   • רווח גולמי: משמש להבנת הרווחיות של מוצרים או שירותים ספציפיים.
   • רווח תפעולי: משמש להערכת הביצועים הכלליים של העסק ולזיהוי תחומים לשיפור בניהול ההוצאות התפעוליות.

הפוסט רווח גולמי ,רווח תפעולי הבדלים שחשוב להכיר הופיע לראשונה ב-ניו פריזמה.

הפוסט מדיניות פרטיות הופיע לראשונה ב-ניו פריזמה.